ישנה איכות מיוחדת לפיגמנט שנטחן ביד. הגרגר אינו אחיד. חלק מהמעברים תופסים את האור אחרת מאחרים. מכונה לא יכולה ליצור משטח כזה, כי למכונה אין סבלנות להניח לדברים.
אנחנו טוחנים במנות קטנות, שניים או שלושה צבעים בכל פעם, על לוח זכוכית. אבק המינרלים מתאסף בחדר. הידיים מתעייפות. אחר הצהריים חולף.
כשהצבע סוף סוף עולה על הקנבס, הוא נושא איתו את כל השעות הללו. הציור מקבל את האיטיות כמתנה.
הבא
הערות מהכבשן